Attention Labאפיון מערכות הקשב בשיטת ארבע פונקציות הקשב
בשנים האחרונות מסתבר יותר ויותר, שהיבטים שונים של קשב משפיעים בצורה משמעותית על רכישת מיומנויות אקדמיות והשליטה בהן. עוד ידוע, כי היכולת הקשבית (על היבטיה השונים) עוברת שינויים משמעותיים במהלך הילדות ובמהלך גיל ההתבגרות.
עד כה, בדקו האבחונים הקיימים רק פונקציית קשב אחת (למשל: מבחן T.O.V.A ומבחן Conners בודקים את פונקציית הקשב המתמשך בלבד, כמו גם המבחנים החדשים המשווקים באינטרנט). בעקבות זאת, ילדים ומבוגרים שסובלים מתפקוד לקוי של פונקציות קשב אחרות – לא מאובחנים באופן מדויק.
לפני מספר שנים פותחה מערכת ממוחשבת חדשה להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע פונקציות הקשב: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ובקרת קשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע פונקציות הקשב שלעיל (Tsal, Shalev, & Mevorach, 2005).
לפירוט ולדיוק של האבחון יש חשיבות רבה מכיוון שילדים (או מבוגרים) שנראים מבחינה התנהגותית דומים מאד (לדוגמא, שני ילדים שמרבים לנוע במקום מושבם, מתקשים להתרכז, קופצים מפעילות לפעילות וכו’) יכולים להתגלות כבעלי פרופיל קשבי מאד שונה (לדוגמא האחד סובל מבעיה בקשב מתמשך ומבעיה בקשב סלקטיבי ואילו השני סובל מבעיה בבקרת קשב ומבעיה בהפניית קשב). מציאת הפרופיל הקשבי האישי משמעותית ביותר לשם הבנת מכלול הקשיים הקשביים איתם מתמודד הילד/המבוגר ולשם התאמת הטיפול המתאים ביותר לכל אחד.
בנוסף, פותחה מערכת ממוחשבת של אימון קשבי המאמנת באופן ממוקד את כל אחת מארבע פונקציות הקשב. מערכת האימון הקשבי מזמנת לכל ילד/מבוגר אפשרות לשפר את תפקודי הקשב שלו/שלה באופן שמותאם לכל אחד באופן אישי ותוך עידוד תהליך הלמידה באמצעות מערכת מתוחכמת של משובים אישיים. האימון הקשבי מניב שיפורים משמעותיים הן בביצוע במטלות אקדמיות והן בצמצום סימפטומים של חוסר קשב (Shalev, Tsal, & Mevorach, 2007).
להלן תיאור כללי של ארבע פונקציות הקשב ומעורבותה של כל אחת מהן לחיי היומיום.
Sustained attention – קשב מתמשך
היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ליקוי ביכולת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים בהם נדרשת פעילות קשבית מתמשכת ללא פעילות תגובתית בצידה. מצבים מסוג זה הנם קשים במיוחד עקב הצורך בשמירה בו זמנית של אקטיביות המערכת הקשבית ופסיביות המערכת התגובתית. במצב בו איננו יכולים להגיב בחופשיות קיימת נטייה טבעית ל’התנתקויות’ מידי פעם. קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה במסגרות הלימוד השונות: האזנה לשיעור או הרצאה; הקשבה להוראות הניתנות על ידי המורה/ המרצה; קריאה (בעיקר דמומה) של טקסט שלא מעניין את הלומד;
Selective attention – קשב סלקטיבי
היכולת למקד קשב במידע רלבנטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של פונקציית הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלבנטי גם כאשר אינו אטרקטיבי או מובלע על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים או מעניינים במיוחד. ליקוי בפונקציית קשב זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונות הפרט ויותר ממאפייני הסביבה. כך, למשל, מידע לא רלבנטי אך בולט או רועש במיוחד יגרום להסחה ויפגע ביכולת למקד קשב בערוץ רלבנטי. דוגמאות ממצבים לימודיים: הלומד מבצע עבודה עצמית ובקרבתו רעשים שונים; קריאה של פרק בספר תנ”ך – הטקסט עמוס, צפוף בגופן שבו קיים דמיון רב בין האותיות; פתרון תרגילי חשבון ארוכים שמודפסים בצפיפות על הדף.
Orienting of attention – הכוונת קשב
היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסויים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת קשב למיקום חדש. פונקציה זו חשובה במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה. ליקוי בפונקציה זו יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום שאינו המיקום המדוייק של גירוי המטרה ולכן רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. כל פעילות אקדמית הדורשת סריקה שיטתית מתבססת על תפקוד תקין של פונקציית הפניית הקשב. לפיכך, קיים קשר ממשי בין תפקוד מערכת זו לבין קריאה, כתיבה ובמיוחד העתקה מהלוח.
Executive attention – בקרת קשב
זוהי פונקציית בקרת-על המפקחת על כל הפונקציות הקשביות האחרות. פונקציה זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, על היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני, היכולת להתמודד עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. ליקוי בפונקציה זו ישפיע על מגוון רחב של פעילויות ובמיוחד על השליטה בקשב. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קשיים בארגון, בבחירת אסטרגיה מתאימה לנסיבות. ליקוי בפונקציית בקרת הקשב יגרום לקשיים בהתמודדות עם מצבי קונפליקט, במצבים בהם יש לבצע מספר פעולות בו בזמן, בביצוע מטלות עמומות (שאינן מוגדרות היטב) ובתכנון וארגון של פעילויות מורכבות.
הצוות המקצועי
יעל שקד-ביתן
פסיכולוגית חינוכית מומחית, עובדת בשירות-פסיכולוגי במסגרות החינוך הרגיל והמיוחד (גני ילדים ובתי ספר) ובאופן פרטי.
בעבודתי הציבורית אני מרכזת את תחומי הקשב ולקויות הלמידה – מייעצת ומדריכה פסיכולוגים בנושא הערכה ואבחון של לקויות למידה והפרעות קשב וכן בהתאמת התערבויות פרטניות ומערכתיות לילדים עם לקויות למידה ו/או בעיות קשב.
במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת ת”א התמקדתי בלמידת וחקר תחום הקשב. כיום, בשילוב עם ידע מעשי רב שצברתי בשנות ההתמחות בשירות הפסיכולוגי, אני מאבחנת קשיי קשב ולקויות למידה ומציעה מענה טיפולי באמצעות שיטות טיפול שונות (CBT, טיפול דינאמי, טיפול במשחק) ושילובן.
תחומי עיסוק:
התערבויות טיפוליות והדרכות – ייעוץ קצר מועד להורים (התמודדות עם בעיות קשב, לקויות למידה, בעיות התנהגות, פחדים, קשיי הסתגלות וכדומה), טיפול CBT (ממוקד) לילדים, טיפול דינאמי לילדים, אימון קשבי אישי לילדים (טיפול CBT ממוקד בהפרעות קשב), הדרכת הורים
הערכות ואבחונים – הערכה פסיכולוגית, הערכה פסיכולוגית מורחבת, הערכה פסיכולוגית בשילוב מבדק קשב ממוחשב (ADS), הערכה פסיכולוגית משולבת/אבחון פסיכו-דידקטי (הרחבה לאבחון דידקטי)
אורלי אזולאי
מאבחנת לקויות למידה, בעלת ניסיון עשיר בתחום האבחון הדידקטי וכן בתחום הטיפול בתפקודי קשב ואסטרטגיות למידה וזיכרון.
את הכשרתי המקצועית רכשתי, בין היתר, במכון “אבחנה אישית” בעפולה בניהולה של ד”ר אילנית אלבז שחורי (פסיכולוגית קלינית מומחית), שם עבדתי גם מספר שנים כמאבחנת שיקומית תעסוקתית, במכון “מרום” בכפר הירוק, בניהולה של ד”ר אסנת כנען (מאבחנת לקויות למידה מומחית) וכן במרכז אבחון ותמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה באוניברסיטה העברית.
כיום אני עובדת כמאבחנת לקויות למידה לילדים ומבוגרים במכון “כנען”, בתל אביב, בניהולה של ד”ר אסנת כנען.
הנני בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, תואר שני באבחון וטיפול בלקויות למידה באוניברסיטה העברית וכיום דוקטורנטית בתחום הקשב ולמידה תפיסתית באוניברסיטת תל אביב.
בעבר הייתי עוזרת מחקר והוראה של פרופ’ לילך שלו מבורך, וכיום מנהלת את מעבדת הקשב באוניברסיטה.
ענבר לוסיה טרינצ’ר
מרפאה בעיסוק התפתחותית ומומחית ללקויות למידה.
סיום תואר ראשון בהצטיינות יתרה בריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה והטכניון, סיום תואר שני בהצטיינות יתרה בלקויות למידה באוניברסיטת תל אביב, כיום דוקטורנטית במעבדת הקשב.
בעלת ניסיון עשיר באבחון ובטיפול פרטני וקבוצתי לילדים עם קשיים ועיכובים התפתחותיים שונים: מוטוריקה עדינה וגסה, גרפו-מוטוריקה, וויסות חושי, קשב וריכוז, התארגנות, מוכנות ל-א’ וכתיבה. מדריכת הורים וצוותים חינוכיים במעונות, גנים ובתי-ספר.
בעבודתי הציבורית עוסקת הן באיתור תינוקות ופעוטות עם עיכובים התפתחותיים במסגרת צוות ייחודי השייך למחלקת הרווחה ברמת-השרון, והן באבחון לקויות למידה ממוחשב (מת”ל) למבוגרים ולסטודנטים במכללת לוינסקי.
באופן פרטי, מטפלת בריפוי בעיסוק בגילאי 3-10 שנים ומנהלת קליניקה לטיפול קבוצתי (מוכנות לכיתה א’, מיומנויות גרפו-מוטוריות וכישורים חברתיים), מאבחנת לקויות למידה ותפקודי קשב (ADS) בכל הגילים (כולל צעירים).
למידע נוסף – tiruOT.com
מורן פרחי
בעלת תואר שני בהצטיינות בלקויות למידה מטעם האוניברסיטה העברית, ותעודת הוראה בחינוך מיוחד. כיום דוקטורנטית בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. חוקרת את התחום של תפקודי קשב, זיכרון עובד ויכולות מתמטיות.
במקביל, עובדת במכללת דוד ילין בירושלים בהדרכה פדגוגית במסלול לחינוך מיוחד, רכזת התאמות ואבחונים, הדרכה בקליניקה להכשרת מורים להוראה מותאמת במתמטיקה, וכן מלמדת את הקורס ‘מתבגרים ומבוגרים עם לקויות למידה’.
לאורך השנים עבודה במגוון תפקידים בהוראה והדרכה בתחום לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז: חלק מצוות המדור לבחינות מותאמות במרכז הארצי לבחינות ולהערכה; עוזרת מחקר והוראה של פרו’ לילך שלו-מבורך במעבדת הקשב באוניברסיטה העברית; אחראית מכון הקשב במרכז התמיכה לסטודנטים באוניברסיטה העברית; מנחה באוניברסיטה הפתוחה בתחומים של קריאה ולקויות למידה; מאבחנת דידקטית בשפ”ח ובמכון אותיות; מורה להוראה מותאמת; מתל”ית בחט”ב. כמו כן, הדרכת סטודנטים לתואר שני במסגרת הקליניקה ללקויות למידה באוניברסיטה העברית.
מאמרים בנושא
Shalev, L., Kolodny, T., Shalev, N., & Mevorach, C. (2016). Attention functioning among adolescents with multiple learning, attentional, behavioral and emotional difficulties. Journal of Learning Disabilities, 49, 582–596.
Tsal, Y., Shalev, L., & Mevorach, C. (2005). The diversity of attention deficits in ADHD: The prevalence of four factors in ADHD versus controls. Journal of Learning Disabilities, 38, 142-157.
Shalev, L., Ben-Simon, A., Mevorach, C., Cohen, Y., & Tsal, Y. (2011). Conjunctive Continuous Performance Task (CCPT)—A pure measure of sustained attention. Neuropsychologia, 49, 2584-2591.
Segal, D., Mashal, N., & Shalev, L. (2015). Semantic conflicts are resolved differently by adults with and without ADHD. Research In Developmental Disabilities, 47, 416–429.
Mazor-Karsenty, T., Parush, S., Bonneh, Y., & Shalev, L., (2015). Comparing the executive attention of adult females with ADHD to that of females with sensory modulation disorder (SMD) under aversive and non-aversive auditory conditions. Research In Developmental Disabilities, 37, 17-30
Lukov, L., Friedmann, N., Shalev, L., Khentov-Kraus, L., Shalev, N., Lorber, R., & Guggenheim, R. (2015). Dissociations between developmental dyslexias and attention deficits. Frontiers in Human Neuroscience, 8, 1501.